כוחן של מילים: העצמת הורות באמצעות תקשורת אפקטיבית

מבוא

במסע לקראת הורות אפקטיבית, שבו אנו שואפים לטפח, להדריך ולתמוך בהתפתחות ילדינו לאינדיבידואלים בטוחים ובעלי יכולת, לעתים קרובות אנו מתעלמים ממרכיב מכריע - כוחן של המילים בהן אנו משתמשים וההשפעה העמוקה של בחירות השפה שלנו בעת אינטראקציה עם הילדים שלנו. למילים שאנו בוחרים יש את הכוח להעצים או לבטל את כוחם של ילדינו, לעצב את התפיסה העצמית שלהם ולהשפיע על התנהגותם. למרבה הצער, השימוש התכוף בביטויים כמו 'צריך', 'אמור לעשות' ו'חייבים' יכול ליצור סביבה שמגבילה את הצמיחה והפוטנציאל שלהם.

כדי לטפל בסוגיה זו, חיוני להחליף באופן מודע את הביטויים המבטלים הללו בגישה חיובית ומעצימה. ככל שילדים מתבגרים ומתבגרים, הם מסוגלים לתקשר בדרכים יעילות יותר ועלינו להתאים את ההתנהגות שלנו בהתאם. על ידי כך, נוכל לטפח סביבה מטפחת המקדמת צמיחה, שיתוף פעולה וכבוד הדדי.

כוחן של מילים על יחסי הורים וילדים

למילים יש את הכוח לעצב את התפיסה העצמית, הביטחון וההתנהגות של ילדינו. כאשר אנו משתמשים בשפה מבטלת עוצמה, מלאה ב"צריך" ו"חייבים", זה יכול ליצור תחושה של לחץ, מגבלה וטינה. מצד שני, מילים מעצימות והשפה מעודדת אוטונומיה, חשיבה ביקורתית ותחושת שייכות.

אמילי, אם לילד נמרץ בן שש בשם איתן, מצאה את עצמה לעתים קרובות המומה מהאנרגיה חסרת הגבולות שלו. מתוסכלת, היא הייתה אומרת לעתים קרובות, "אתה תמיד כל כך היפראקטיבי. אתה צריך להירגע ולהתנהג כמו ילדים אחרים!" המילים המבטלות הללו החלו לגבות מחיר מההערכה העצמית של איתן ומהיחסים ביניהם.

כשהבינה את ההשפעה של דבריה, החליטה אמילי לאמץ גישה מעצימה יותר. במקום להתמקד בהתנהגותו של איתן, היא החלה להשתמש בביטויים כמו, "יש לך כל כך הרבה אנרגיה והתלהבות. בואו נמצא דרכים חיוביות לתעל את זה". הם היו מטיילים יחד אחרי ארוחת הערב, אמילי מאפשרת לאיתן להתרוצץ סביבה במעגלים כדי למצות חלק מהאנרגיה הזו. השינוי הפשוט הזה בשפה והוספת פעילות משותפת עזרו לאיתן להרגיש מובן ומעודד, וטיפח קשר עמוק יותר בין אם ובנה.

H1 החלפת "צריך", "אמורים לעשות" ו"חייבים":

במקום להטיל ציפיות מילדינו באמצעות משפטים כמו "אתה צריך", "אתה חייב" או "אתה אמור", נוכל לאמץ גישה מעצימה יותר. במקום זאת, אנו יכולים לעודד קבלת החלטות עצמאיות ופתרון בעיות על ידי שאילת שאלות כמו, "מהי לדעתך הדרך הטובה ביותר לגשת לזה?" או "מהן המחשבות שלך על איך להתמודד עם המצב הזה?"

על ידי אימוץ גישה מעצימה יותר, הורים יכולים ליצור סביבה שמטפחת את האוטונומיה, החשיבה הביקורתית וכישורי פתרון הבעיות של ילדיהם.

הכרה בנקודות מבט אישיות

במקום להטיל ציפיות נוקשות לילדינו, חשוב להכיר בכך שיש להם נקודות מבט, מחשבות ורעיונות ייחודיים. על ידי הכרה באינדיבידואליות שלהם, נוכל לטפח תחושת ערך עצמי ולעודד אותם לתרום לתהליכי קבלת החלטות.

דוגמה לכוחן של מילים בהן אנו משתמשים, במקום לומר, "אתה צריך לנקות את החדר שלך עכשיו", נוכל לגשת למצב בראש פתוח ולשאול, "מהן המחשבות שלך על איך נוכל לשמור על החדר שלך נקי. מְאוּרגָן?"

עידוד חשיבה עצמאית

שפה מעצימה מעודדת ילדים לחשוב באופן עצמאי ולקבל החלטות על סמך שיקול הדעת שלהם. במקום לספק את כל התשובות, נוכל לכוון אותם למציאת פתרונות משלהם.

לדוגמה, אם ילד נאבק בפרויקט בית ספרי, במקום לומר, "אתה צריך לעשות את זה כך", נוכל לשאול שאלות כמו, "מהן כמה גישות אפשריות שתוכל לנקוט כדי להשלים את הפרויקט הזה ביעילות?" זה מעודד חשיבה ביקורתית ועוזר לילדים לפתח מיומנויות פתרון בעיות.

מתן הדרכה תומכת

תוך כדי קידום קבלת החלטות עצמאית, חיוני לספק הדרכה ותמיכה. הורים יכולים לפעול כמנחים, להציע הצעות וסיוע מבלי להאפיל על תהליך קבלת ההחלטות של ילדם.

לדוגמה, אם ילד אינו בטוח כיצד לפתור סכסוך עם חבר, במקום להכתיב מה עליו לעשות, נוכל לשאול, "מה לדעתך יכולה להיות דרך מועילה לטפל בבעיה זו?" זה מעודד את הילד לשקף את המצב ולהציע פתרונות פוטנציאליים, תוך ידיעה שקיימת תמיכה במידת הצורך.

טיפוח אחריות

העצמת השפה משרה תחושת אחריות בילדים על ידי הדגשה שיש להם את היכולת לעשות בחירות ולקחת בעלות על מעשיהם.

לדוגמה, במקום לומר, "אתה אמור לסיים את המטלות שלך לפני שאתה משחק", נוכל לנסח זאת מחדש כ"מהי לדעתך דרך הוגנת לאזן בין האחריות והזמן הפנוי שלך?"

על ידי שיתוף הילדים בקבלת החלטות ובפתרון בעיות, אנו מעודדים תחושת אחריות, ועוזרים להם לפתח תחושת אחריות ובעלות חזקה על הבחירות שלהם.

חוגגים מאמצים ותוצאות

שפה מעצימה כרוכה גם בהכרה ובחגיגה של מאמציהם ותוצאותיהם של ילדים, ללא קשר לתוצאה הסופית. זה מקדם חשיבה צמיחה וחוסן, כאשר ילדים לומדים שטעויות ומכשולים הם הזדמנויות ללמידה וצמיחה.

לדוגמה, במקום להתמקד אך ורק בתוצאת המבחן ולהגיד, "היית צריך לקבל ציון טוב יותר", נוכל להדגיש את המאמץ והצמיחה באמירה, "אני מעריך את המאמץ שהשקעת בלימודים. אילו אסטרטגיות נוכל לנסות בפעם הבאה כדי לשפר את ההבנה שלך בנושא?"

על ידי העברת המיקוד מהתוצאה לתהליך, הילדים לומדים להעריך מאמץ, התמדה ושיפור מתמיד.

תהליך "כן, לא, ושכנע אותי".

משהו שקראתי כשהבת שלי הייתה תינוקת גרם לי להתחיל לתקשר עם הבקשות היומיומיות שלה עם תגובות פשוטות מאוד. כן, פירושו כן, נהדר. לא אומר לא, חבל, כל כך עצוב. אבל "שכנע אותי" פתח לנו עולם חדש. זה באמת מתורגם ל"לא, אלא אם יש לך טיעון משכנע."

בשיטה זו, צמצמנו את החיכוך סביב נושאים שלא דנו בעבר. לא היה שום דבר מ"דיבור הגב" שחלק מהילדים בגיל הזה עשויים להשתמש בהם. אפילו מצאתי את זה יעיל עם ילדי האומנה הגדולים שלי. זה סיפק מבנה שהם לא חוו קודם לכן.

תהליך זה מאפשר לילדים להבין שלא כל הבקשות יתמלאו מיד ומעודד אותם להציג את עמדותיהם בצורה מכבדת ומתחשבת. אם הם מסוגלים לספק טיעונים משכנעים לבקשתם, הם בדרך להפוך למבוגרים צעירים שפותרים בעיות. וה"שכנע אותי" הזה הופך ל"כן" מהדהד.

הצהרות מעצימות

האם אי פעם נמאס לך להגיד לילד שלך "לא"? אני יודע שעשיתי.

יום אחד, כשהיא הייתה בערך בת שתים עשרה, מוכנה להגיב ב"לא", סוף סוף הסתכלתי על בתי האהובה ביותר והצהרתי, "אני אוהב אותך. אני לא אוהב להגיד לך לא. אתה יכול בבקשה לשאול אותי רק שאלות שאני יכול להגיד להן כן?"

הצהרה זו קבעה את הבסיס לרמות חדשות של תקשורת פתוחה וחיזקה את הכבוד ההדדי שלנו. אולי זו הייתה הפעם הראשונה שהיא הבינה עד כמה כיבדתי את מחשבותיה, צרכיה ודעותיה. על ידי הבעת אהבתנו לילדינו תחילה, אנו מדגישים שכוונותינו נטועות בטיפול ובדאגה. על ידי הגשת בקשה זו ליכולת לומר תמיד "כן", היא מעודדת אותם לשקול את הבקשות שלהם בקפידה, ולהבטיח שהן מתאימות לגבולות וליכולות שלנו.

לדוגמה, אחת הדוגמאות החוזרות ביותר שלי נותרה תהליך רב-שלבי שהבת שלי השתמשה בו בזמן חטיבת הביניים. זה גם מתאים כ"שכנע אותי" כמתואר לעיל.

"אִמָא! אתה יודע איך שמרתי על ד"ר דורי בשבת והרווחתי 20 דולר?"

"לא ידעתי שהרווחת כל כך הרבה. כל הכבוד!"

"תודה! ובכן, אתה יודע איך הדיסקים החדשים יוצאים ביום שלישי? אז זה אומר שהם המחיר הנמוך ביותר?"

"לא ידעתי שזה קרה בימי שלישי, אבל השאר נשמע לי מוכר".

"בסדר. ובכן, אתה יודע איך אתה צריך לבוא לאסוף אותי בבית הספר (זה היה 30 דקות ברחבי העיר ולא היה לו אוטובוס לפעילויות אחרי בית הספר) ביום רביעי אחרי האימון?"

"כן."

"אתה מוכן בבקשה, ביום רביעי, אחרי שאתה צריך להיות בכל דרך מעבר לעיר כדי לאסוף אותי בכל מקרה, סע את שני הבלוקים לחנות כדי שאוכל לרוץ פנימה, ובכספי שלי, לרכוש את התקליטור הזה של האמן שלו. מילים שאתה מאשר וכדי שאוכל להשיג אותן בתמורה הטובה ביותר?"

"כן."

עַכשָׁיו. זו כמובן דוגמה ישנה מכיוון שאף אחד כבר לא הולך לחנות בשביל תקליטורים, נכון? אבל היא הייתה צריכה לחשוב על כל תהליך, ממה שהיא רצתה, אם אני מאשר, מאיפה היא משיגה את הכסף, אם הכסף הזה נועד למשהו אחר, איך להגיע לחנות בבטחה, ואיזה יום הכי טוב נוח לי. אני עדיין חושב שזה די חכם.

כשהיא למדה בתיכון, לעתים קרובות יכולתי לדעת שיש איזו שאלה שהיא בוערת לשאול... אבל היא עצרה את עצמה. היא הייתה צריכה לחשוב על כל הטיעון המשכנע כדי שאוכל תמיד לענות בחיוב. זה נשאר אחד מדפוסי הדיבור ההורי האהובים עלי.

והיא הייתה גאה כראוי ביכולת שלה לחשוב על הטיעונים השונים שאני עשוי להציג בכל נושא - מבגדים יקרים ועד חברים.

הוראה במקום הטפה

הורות אפקטיבית כוללת ללמד את ילדינו כישורי חיים יקרי ערך, אמפתיה ואינטליגנציה רגשית. במקום פשוט להכתיב מה עליהם לעשות או לא, נוכל לשתף אותם בשיחות פתוחות המעודדות חשיבה ביקורתית וחשיבה עצמית. על ידי שאילת שאלות כמו, "מה אתה חושב שיקרה אם תבחר באפשרות זו?" או "איך אתה חושב שהפעולות שלך משפיעות על אחרים?" אנו מחזקים אותם לקבל החלטות מושכלות ולהבין את ההשלכות של הבחירות שלהם.

במקום לנזוף בבתה לילי על שהותירה את הצעצועים שלה מפוזרים בסלון, כמו "אתה אמור לשמור על זה", שרה החליטה לנקוט בגישה אחרת. היא שאלה בעדינות את לילי, "איך נוכל לוודא שהצעצועים יונחו כשסיימנו לשחק איתם?" יחד, הם עשו סיעור מוחות והמציא משחק מהנה כדי לעודד את הסדר.

על ידי שיתוף לילי בתהליך קבלת ההחלטות והתייחסות אליה כאל פותרת בעיות מוכשרת, שרה העצימה אותה לקחת אחריות על מעשיה ולפתח מיומנויות ארגוניות יקרות ערך. גישה זו לא רק טיפחה תחושת בעלות אלא גם חיזקה את הקשר ביניהם באמצעות שיתוף פעולה וכבוד הדדי.

הקשבה ואימות פעילים:

היבט מהותי נוסף של תקשורת אפקטיבית הוא הקשבה פעילה. כאשר ילדינו מבטאים את מחשבותיהם, רגשותיהם או חששותיהם, חיוני לתת להם את תשומת הלב הבלתי מחולקת שלנו. על ידי הקשבה אקטיבית ואימות רגשותיהם, אנו יוצרים מרחב בטוח לדיאלוג פתוח ומחזקים את הקשר בין הורה לילד. גישה זו עוזרת לילדים להרגיש מובנים, מכובדים ומועצמים.

עידוד אוטונומיה ועצמאות

כהורים, זה טבעי לרצות להגן ולהדריך את ילדינו. עם זאת, טיפוח עצמאות חיוני לצמיחתם ולהתפתחותם האישית. על ידי שימוש בשפה מעצימה ושילובם בתהליכי קבלת החלטות, אנו מטפחים את האוטונומיה ואת הביטחון העצמי שלהם. לדוגמה, במקום לומר "אתה לא יכול לעשות את זה", נוכל לנסח את זה מחדש כ"אילו צעדים נוכל לנקוט כדי להבטיח את ביטחונך בזמן בחינת ההזדמנות החדשה הזו?"

קחו בחשבון את סאלי ואת בתה בת השמונה, לילה. ערב אחד, סאלי שמה לב שליילה נאבקת בשיעורי הבית שלה. במקום לקפוץ פנימה עם "אתה צריך לדעת את זה עד עכשיו" או "אתה חייב להבין את זה", סאלי נקטה בגישה אחרת.

היא התיישבה עם לילה ושאלה, "מה מאתגר בבעיה הזו? אתה יכול להסביר לי את תהליך החשיבה שלך?"

על ידי שאילת שאלות פתוחות ועידוד לילה לבטא את הקשיים שלה, סאלי העצימה את בתה לחשוב בביקורתיות, לזהות את האזורים הבעייתיים ולמצוא פתרונות.

השינוי הפשוט הזה בשפה עזר ללילה לפתח את כישורי פתרון הבעיות שלה והגביר את הביטחון שלה, וחיזק את הקשר הורה-ילד שלהם בתהליך.

סיכום

לשפה בה אנו משתמשים כהורים יש השפעה עמוקה על התפיסה העצמית, הביטחון וההתנהגות של ילדינו. על ידי בחירה בשפה מעצימה, נוכל לעודד אוטונומיה, חשיבה ביקורתית ותחושת שייכות אצל ילדינו. כהורים כוחן של המילים בהן אנו משתמשים מאפשר להן לראות באתגרים הזדמנויות לצמיחה ולפתח חוסן מול מכשולים.

הורות אפקטיבית מתחילה בתקשורת מודעת. על ידי החלפת שפה מבטלת עוצמה בחלופות מעצימות, כמו ביטול "צריך", "אמור לעשות" ו"חייבים" ושילוב תהליך "כן, לא, ושכנע אותי", נוכל ליצור סביבה המעודדת צמיחה , ביטוי עצמי, פתרון בעיות וכבוד הדדי.

יתר על כן, על ידי שימוש בהצהרות המבטאות את אהבתנו והצבת גבולות, אנו מטפחים דיאלוג פתוח ומעודדים את ילדינו לחשוב בביקורתיות ולקבל החלטות מושכלות. בואו נאמץ את כוחן של המילים שלנו לטפח מערכת יחסים מטפחת ומעצימה עם ילדינו, ללמד ולא להטיף לאורך הדרך.

כוחן של מילים טבלת סיכום

משאבים נוספים:

• האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. (שָׁנָה). "תקשורת אפקטיבית בהורות." מרכז העזרה לפסיכולוגיה. נלקח מ האתר הרשמי של APA
• המכון הלאומי לבריאות הילד והתפתחות האדם. (שָׁנָה). "תפקיד התקשורת המשפחתית בהתפתחות הילד." נלקח מ האתר הרשמי של NICHD

כוחן של מילים: שאלות נפוצות (שאלות נפוצות)

גייל קליפורד

מְחַבֵּר

גייל קליפורד, MD, רופאה כבר יותר מ-30 שנה וכעת עטורת פרסים סופרת, כותבת טיולים וצלמת, נסעה לשש יבשות ולכל 50 ארצות הברית. הרפתקנית נלהבת, היא נהנית מטיולים בודדים ועם בתה, כמו גם טיולים קבוצתיים עם אנשים בעלי דעות דומות.

בדוק את הספר שלי באמזון:

מצא אותי ברשתות החברתיות:

האגודה הבינלאומית לסופרי אוכל, יין ומסעות

https://www.ifwtwa.org/?s=Gail+Clifford&bp_search=1&view=content

https://www.ifwtwa.org/our-members/gcliffordfhm/

טוויטר: http://twitter.com/able_photo

אינסטגרם: https://instagram.com/abletravelphoto

פייסבוק (Facebook): https://www.facebook.com/gail.clifford.923

YouTube: https://www.youtube.com/channel/UCTrEYib2mhItt-bpS4sf2bg

פינטרסט: https://www.pinterest.com/ABLETravelPhoto/

LinkedIn: https://www.linkedin.com/in/gail-clifford-lioness-649240b9/